סעד אל דין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

א. העובדות הצריכות לעניין

בפניי תביעה בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 12.4.13 (להלן: "התאונה").

התובעת היתה בעת התאונה הבעלים של רכב מסוג מרצדס מ.ר 77-766-60.

הנתבעת היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח צד ג' את הבעלים של רכב מ.ר. 71-353-73.

בכתב התביעה טענה התובעת כי עפ"י חוות הדעת מטעמו הנזק שנגרם לה כתוצאה ועקב התאונה הינו בסך 47,193 ₪ הכולל: א. נזק לרכב בשיעור 35,506 ₪. ב. ירידת ערך בשיעור 9% בסך 9,487 ₪. ג. שכ"ט שמאי בסך 2,200 ₪. לטענתה הנתבעת שילמה לה בגין התאונה סך של 30,163 ₪ בלבד. לפיכך הגישה תביעה בגין ההפרש ע"ס 17,000 ₪. התובעת צירפה לכתב תביעתה חוו"ד שמאי, מכתב מעו"ד מטעמו, מכתב מסוכן הביטוח, מכתב מחב' הביטוח, חוו"ד נגדית וחשבונית שכ"ט שמאי.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הופחת לתובע סכום פיצוי בגין רשלנות תורמת בשיעור של 15%. עוד נטען כי עפ"י חוו"ד השמאי מטעמה הנזק אינו בשיעור שנקבע ע"י השמאי מטעם התובע וכך גם ירידת הערך. לפיכך חישוב הנזק ע"י השמאי מטעמה, המפורט בחוות דעתו – הוא הנכון, בנוסף נטען כי שכ"ט השמאי שנדרש הינו מופרז ולא מידתי ולכן הועמד ע"י הנתבעת על סך 1,200 ₪. משכך הסכום ששולם על ידה כפיצוי הינו מוצדק בנסיבות העניין ויש לדחות את התביעה. הנתבעת צירפה חוו"ד נגדית מטעמה.

ב. הדיון

בדיון שהתקיים ביום 5.12.13, צורף נתבע נוסף, מר מבגיש נביל, אשר נהג ברכב בעת התאונה.

בדיון שהתקיים ביום 11.3.14 העידה התובעת כדלקמן:

התובעת הציגה לבית המשפט סרט וידאו שצולם באמצעות הטל' הנייד שלה המראה את הצומת ואופן נסיעת כלי הרכב המעורבים בתאונה. בסרט ניתן לראות כי הנתבע 2 לא ציית לתמרור עצור שהוצב בפניו.

נציג הנתבעת הודה כי המבוטח שלהם לא ציית לתמרור.

בדיון ניתן פסק דין חלקי לפיו נוכח העובדה כי התובעת נסעה ישר וכדין בנתיבה והנתבע 2 ביקש להיכנס לצומת ולא ציית לתמרור עצור שניצב מולו, אין רשלנות תורמת מצד התובעת. מכאן שהנתבעים אחראים לקרות ארוע התאונה באופן מלא.

לעניין גובה הנזק ניתנה החלטה כי הצדדים ינסו לגבש הסכם עד ליום 11.4.14. במידה ולא גובש הסכם כאמור, השמאי מטעם התובעת יגיב בכתב לחוו"ד השמאי הנגדית בתוך 20 יום. לאחר קבלת תגובת השמאי מטעם התובעת ייכתב פס"ד.

תגובת השמאי הוגשה לבית המשפט ביום 27.3.14.

ג. הכרעה

כעולה מן האמור מעלה הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות, אלא, בשאלת הנזק בלבד.

בחוו"ד השמאי מטעם התובעת הוערך הנזק לרכב התובעת בסך של 35,506 ₪ הכולל, בין היתר, חישוב עבודות הפחחות שנעשו לפי 170 ₪ לשעת עבודה, החלפת צמיג בעלות 920 ₪ ומצנן מים בעלות של 3,150 ₪. עוד נקבע בחוו"ד כי ירידת ערך הרכב הינה בשיעור 9% : 2% בגין פגיעה בפח משקף חזית, 2% פגיעה בדופן ימנית תא מנוע , 3% פגיעה בקורת שילדה ימנית ו- 2% צביעה חלק דמי ימני. לפיכך הפיצוי בגין ירידת ערך הועמד על סך 9,487 ₪.

בחוות הדעת השמאית הנגדית מטעם הנתבעת הוערך הנזק לרכב התובעת בשיעור 31,297 ₪ שכן:

לגישת הנתבעת עלות העבודות שנדרשו בחוות דעת השמאי מטעם התובעת סבירה בחלקה, שכן את עלות עבודות הפחחות יש לחשב לפי 150 ₪ לשעה ולא 170 ₪ לשעה.